שוכבת בחושך על המיטה,
שומעת שירים, שירי אהבה.
חושבת על החייל שלי שהתגייס רק אתמול,
חושבת עלייך... חושבת המון.
מקווה שאראה אותך ממש בקרוב.
שכחתי להגיד לך...
שכחתי להגיד לך בפנים עד כמה אני אוהבת אותך,
ואני מתחרטת על זה כל כך,
למה לא אמרתי את זה כשראיתי אותך?
למה לא חשבתי על עכשיו?
אוהבת אותך, מתפוצצת מאהבה,
לא רוצה להירפא, רוצה להמשיך במסע המופלא.
חיכיתי יותר מדיי, היה לי כל כך טוב,
אבל זה היה רק כשהיית אליי קרוב.
אולי חודש, אולי שנה...
עד שייצא לי לעשות את מה שאני כל כך רוצה.
אני אוהבת אותך כל כך...
לא אפסיק לעולם!
ואת התחושה ההיא,
המדהימה, כשהחזקת לי את היד,
אני אמשיך ואזכור אותה, אזכור לעד.
כל שיר, כל תו, כל מלה של אהבה.
התמונה שלך אוחז בידי,
פשוט עולה במוחי בלי הזמנה.
רוצה לחבק אותך עד סוף הימים,
עוד ניפגש, אהובי... ואני עוד אבין, מהם חיים.