אותו לילה שראיתי אותך לפני הגיוס, באמצע הלילה כשהיית בדרך
לבית.
פתאום ראיתי אותך ולא האמנתי שזה אמיתי. עשית פרסה ועצרת,
חיכית לי שאגיע לאוטו. הסתכלתי עליך בעיניים מאושרות, כנות,
כנות מאהבה. כל כך קיוויתי באותו יום שאראה אותך. כל כך
רציתי... וזה קרה.
ואז הסתכלת עליי במבט כן, מבט מבין. כמו קורא אותי כמו ספר
פתוח, פתוח בשבילך. הסתכלת וחייכת ואמרת לי. אמרת לי מלים
אמיתיות, מלים יפות, פשוטות. לקחת לי את היד ואמרת לי שזה לא
נורא, שנדבר והכי חשוב שאני אשמור על עצמי. וכשהחזקת לי את היד
והסתכלת עליי, הרגשתי שזה הדבר הכי גדול בעולם, הכי חזק, הכי
אמיתי. זה צבט לי בלב כל כך חזק. מילא אותי בטוב, באושר. עשה
אותי חזקה, מילא אותי בכוח.
הרגשתי מה זאת אהבה, הרגשתי שאני האישה הכי חזקה בעולם. נתת לי
תקווה שיש עוד סיכוי. נתת לי רצון לאהוב אותך, יותר.
אוהבת אותך חייל שלי... |
