בית אחד המון דלתות
חבויים רגשות בתוך מזוודות
ארוזים וסגורים עמוק בפנים
שבר קטן הרבה רסיסים


חדר נעול המפתח ביד
ילד אבוד במסע מרוחק
תרמיל של זמן תלוי על גבו
הילד כבר מת הילד לא פה

סודות שעלו על פני השטח
רמזים ארוכים שנתגלו לבסוף
אין מסתורין אני אותו ילד
כואב מבפנים צוחק מבחוץ

תמיד אמרו הכי קרוב לבד
תמיד אמרו אתה המיוחד
הכל פה יחסי לא הכל נכון
תמיד אני לבד תמיד אותו חלום

מרד נעורים הוא עכשיו עובר
נלחם בפרנויות ניצב אל מול שומר
הדלת סגורה לגמרי אין לו איך לצאת
המפתח שבידו נופל ומתרסק

אין פתרונות אין ריגושים
לא תסובבי לו את כל החושים
כלוא בתוך חדר עם המון דלתות
אין לו מפתח ואין ואין עוד דמעות