שוקי נכנס לשירותים של סטרוליק בזמן שהלז מחרבן את הנשמה.
שוקי: "אהלן סטרוליק!"
סטרוליק: "אהלן, אתה שם לב למשהו מוזר בשירותים שלי?"
ש: "צבעת את האריחים?"
ס: "לא"
ש: "אז מה?"
ס: "יש אדם ישוב על האסלה מחרבן, וזה לא אתה!! חכה שאני אסיים
ואז נדבר! עכשיו צא!"
ש: "בסדר, אבל מה הקטע המוזר הזה של לחרבן עם קערת פירות בין
הירכיים שלך?"
ס: "כשיש לי עצירות אני אוכל פירות בזמן החירבון, כי הבנתי
שפירות עוזרות לעיכול ויציאות"
ש: "זה נכון, אבל זה עובד רק אחרי איזה חצי שעה, שעה. זה לא
עובד מייד"
ס: "מה אתה אומר? אז הכלב שלי טעה אחרי הכול"
ש: "אמרתי לך שהוא לא יודע לדבר"
ס: "טוב, צדקת. אז מה מביא אותך לשירותים שלי?"
ש: "ובכן, שמואלה סיפרה לי שיש מכירת חיסול במוסך של אמנון
הכייס. המנוול הזה כייס את כל השכונה ועכשיו הוא מוכר לנו הכול
חזרה. אז ביקרתי במוסך הזה, בדקתי את הסחורה, ומצאתי פריט
מעניין"
ס: "אולי תצא ותספר לי אחרי זה למה בא עכשיו גוש גדול ואני
חייב את מלוא הריכוז על מנת לכתוש אותו עם שרירי פי הטבעת
האימתניים שלי וקשה לי להתרכז כשיש עוד מישהו בחדר"
ש: "חכה דקה, (סטרוליק מתחיל להתאמץ בקול ובתרועה) לא תהית מה
באמת קרה כשהלכת עם סבתא שלך בגיל 10 לסופר והיא השאירה אותך
לבד וברחה לך?"
ס: "היא מעולם לא חזרה"
ש: "היא מעולם לא הלכה, אמנון 'הרים' אותה. מצאתי אותה על מדף,
ליד איזה מברג"
ס: "סבתא!"
ש: "למרבה הצער, היא סנילית. כששאלתי אותה אם היא מכירה אותי,
היא אמרה שהיא לא מדברת בלי העורך הדין שלה, זה שיושב לידה. אז
אם אני רוצה לומר לה משהו, לומר את זה לעורך דין שלה"
ס: "נו, אז דיברת איתו?"
ש: "לא הקשבת לי? היא הייתה מונחת ליד מברג!"
ס: "ועם המברג, דיברת?"
ש: "ברור שדיברתי, אבל הוא לא הגיב. גם הוא סנילי"
פתאום נשמע רעם אדיר. הגוש של סטרוליק סוף סוף צלל לאסלה.
ס: "בוא, בוא מהר לראות!"
שוקי מתקרב לאסלה, עכשיו שניהם מסתכלים לבפנים ומוצאים אסלה
ריקה ומלוכלכת.
ש: "לאן זה נעלם?"
לפתע סטרוליק מצביע לשוקי על חלון המרפסת.
ס: "זה אמנון הכייס! הוא בורח, תפוס אותו!"
אמנון קפץ מהחלון עם החבל שלו.
ש: "פאק, לא הספקתי. טוב, נראה שנאלץ לקנות את הגוש שלך חזרה" |