תדע לך, אהוב יקר, לא שכחתי אותך... אני לא חושבת, שאני אוהבת
אותך... אבל אני יודעת, שלא שכחתי אותך...
אני כבר לא בוכה... אני לא חושבת, שנשארו לי דמעות... בכיתי
בשביל כל חיי... אני חושבת, שבכיתי גם בשבילך... ובשביל
כולם...
עבר זמן, זמן רב עבר, והחיוך... החיוך חזר... גם שמחת החיים
חזרה... אבל עדיין הגעגוע, הגעגוע העמוק אלייך... אל אהבת
חיי... אהבת נעוריי... הגעוגע לא נעלם, לא מרפה ממני. אני לא
יודעת מה יותר גרוע... לאהוב אותך או להתגעגע אלייך... אני
חושבת, שיותר נורא להתגעגע... כי כשאהבתי אותך... אני חושבת,
שהסתדרתי עם זה...
אני מתגעגעת לזמן, שהיינו ביחד... אני מתגעגעת לזמן ש... לזמן
ש... הייתי נאהבת, לזמן בו אהבת אותי, לזמן בו אהבתי אותך...
לזמן שעוד האמנתי בה... באהבה.
היום אם תשאל... ובטח תשאל... אם אני מאמינה בה... באהבה...
אני יכולה להגיד לך במהירות, שאני לא... לפי דעתי זה... זה
קיים במוח... בשכל... והכאב הפיזי שיש בלב..... כשכואב... אז
אין לי הסבר לו... אני מאמינה, שעם קצת מחשבה מעמיקה אני עוד
אמצא לזה הסבר הגיוני... חייב להיות!
אתה יודע... לפעמים אני חושבת, שהשתגעתי... השתגעתי מלחשוב
עלייך, השתגעתי מהמחשבות על למה עזבתי או למה עזבת... הכי הרבה
אני חושבת, שהשתגעתי, בגלל שהבטחת לי ולא קיימת.... יכול
להיות, שאני לא צריכה להאמין לאנשים? אבל, זה אתה, איך אני לא
אאמין לך?
אני באמת צריכה... אני אפסיק... בסוף אני אפסיק להאמין לך...
להאמין לה... להאמין לו... להאמין לכולם... להאמין בכולם...
להאמין בכלום, לא להאמין בכלל... אולי... מקווה שלא.
אני מאמינה, שבלי אמונה- אין חיים... אז כשאני אפסיק להאמין,
כנראה אני אפסיק לחיות.
מפחידה המחשבה על המוות... נכון?
אתה יודע כמה פעמים עבר לי מוות בכל התקופה, שלא היינו יחד?
כל כך הרבה... מזל שלא ספרתי... אז באמת הייתי משתגעת...
עוברת לי מחשבה בראש... שאני משוגעת... שאני לא נורמלית...
שהתחרפנתי לגמריי...
אני לא יודעת... אני לא חושבת... אני מעדיפה לא לחשוב... אבל
אני לא שולטת בזה... אני מפחדת!
ולפחד... פעם פחדת? אני בטוחה, שפחדת... אין אדם, שלא פוחד...
למה זה קורה... למה יש דבר כזה, שנקרא פחד... יש אנשים, שלא
מפחדים? לא מפחדים מכלום? אני לא חושבת... אני חושבת, שלא...
אני מפחדת להאמין, שיש אנשים, שלא מפחדים מכלום... זה מפחיד...
מפחיד מאוד.
לאהוב, לפחד... זה בא מאותו מקום... אני חושבת... מהראש...
מהמוח... אם אפשר לא לאהוב... אולי אפשר גם לא לפחד? אולי...
אתה חושב, שהשתגעתי? אני לא חושבת... אני חושבת, שלא... אני
מקווה, שלא... אבל אני... אני... אני...
מפחדת שכן...... |
