את טל פגשתי לראשונה בערך חצי שנה אחרי השיחה הראשונה שלנו. זה
היה בחדר פנויים פנויות בצ'אט של איי או אל. הוא טען שהוא שם
בשביל הצחוקים, אני טוענת שזה היה בגלל שהוא היה פשוט בודד.
וגם בשביל הצחוקים. בגלל זה אני הייתי שם..
  בכל אופן, התחלנו לדבר כשגילינו שיש לנו חבר משותף, יוסי.
את יוסי אני הכרתי לפני שנה בערך דרך העבודה. טל ויוסי הכירו
כל החיים שלהם. חצי שנה, יום יום היינו מתחברים לצ'אט
ומשוחחים. שעה לפחות. טל תמיד הציק לי שאני אביא לו כבר את
הטלפון שלי. אבל אני, אני ידעתי שאת טל אני אוהבת, ולא רציתי
להרוס את מערכת היחסים הנפלאה שנוצרה בינינו, וידעתי שברגע
שנתחיל לדבר על אמת, הוא יכיר את אני האמיתית, והכל ייהרס. אז
את הטלפון שלי הוא לא קיבל. יום אחד, יוסי וטל הופיעו אצלי
בבית. "היינו בסביבה..", טל טען בחיוך מבוייש. האמת היא שליוסי
כבר פשוט נמאס מאיתנו והחליט שהגיע הזמן שניפגש. מאותה הפגישה,
טל כבר התחיל להגיע לבד, באופן חשוד במיוחד. יום יום, במשך
שבועיים, ללא יוצא מהכלל, הוא היה מופיע אצלי ב12:00 בלילה
בערך ולא עוזב לפני 3:00 בבוקר.
  הכל היה פשוט מושלם, עד שהוא הפתיע בשאלה. "את רוצה לצאת
איתי ביום שישי?". "מה?" אני עונה ומתחילה לצחוק כאילו ראיתי
את יצפאן באחד מהמערכונים הסאטיריים שלו. "לצאת" הוא חוזר על
הדברים שלו, כאילו לא הבנתי כבר בפעם הראשונה. "אה, אתה רציני.
אממ.. תקשיב, אני לא יודעת", אני עונה בקור רוח כשבעצם כל מה
שרציתי לעשות היה לקפוץ עליו לנשק אותו בכל נקודה אפשרית על
גופו החסון, וגם להסכים, להצעה. "תקשיב, אני.. אני לא
יודעת..". האמת היא שממש נלחצתי. טל לא היה בחור רגיל, הוא היה
פשוט מושלם. עכשיו, אני יודעת מה אתם חושבים. בטח מושלם, כולם
מושלמים! אבל אני רצינית, היה בו את כל מה שבחורה רוצה וצריכה.
הוא היה יפה, חכם, היה לו חוש הומור מאוד מפותח וטעם לא רע
במוסיקה. גם להתלבש הוא ידע, באופן מאוד מפתיע (נרגעתי כשהוא
סיפר לי שאמא שלו קונה לו את הבגדים..). לקח לי 10 דקות בערך
ו2 כוסות מים כדי להרגע ולקלוט שהוא לא צחק איתי. בסופו של דבר
הסכמתי.
  כבר ביציאה הראשונה ידעתי שזהו, עם טל אני אתחתן. יהיו לנו
3 ילדים ונגור בווילה בהוד השרון. לא נראה לי שזה מה שהוא חשב
עליו, אבל אני כבר הייתי סגורה על זה.
 ביום למחרת, דיברנו בטלפון. טל אמר לי שהוא צריך להגיד לי
משהו, ואני, כמו כל בת ממוצעת, התחלתי להילחץ. כבר הוא רוצה
לזרוק אותי? בקושי הספקנו להכיר אחד את השני!! תחושת תסכול
עמוקה הציפה אותי ואכזבה עטפה אותי מכל כיווני. רציתי לבכות.
וכמו ילדה גדולה, גם אמרתי לו את זה. טל, הוא לא ידע מה להגיד,
כנראה שגם אותו זה הלחיץ. "אבל.. רק רציתי להגיד לך ש..
אני..", "כן?", עניתי בקול מתחנן. "שאני.. אוהב אותך". "מה זאת
אומרת?", פה כבר נהייתי קצת מבולבלת, מילא לזרוק אותי, אבל
להגיד לי שהוא אוהב אותי? משהו נראה לי קצת חשוד. "לא רציתי
להגיד לך את זה דרך הטלפון, אבל לא השארת לי הרבה ברירות".
השפופרת כמעט והחליקה מידי שטופת הזיעה. "גם אני אוהבת אותך!"
צעקתי, אבל רק בלב, זה מה שאני צריכה עכשיו? לנפח לו את האגו?
החלטתי לחכות עם זה קצת.
  לקח לי 3 ימים עד שנשברתי והודאתי באהבתי הכנה אליו. טל היה
המום, לא יותר ממני כמובן, אחרי הכל, מעולם לא שפכתי את ליבי
בנושא זה כלפי אף בן בחיי. אבל טל, הוא היה מושלם. את טל, באמת
אהבתי.
   
  טל זרק אותי לראשונה בערך 9 חודשים אחרי שדיברנו לראשונה.
בחדר של פנויים פנויות בצ'אט של איי או אל. טל אמר שזה פשוט לא
זה. אני טענתי, שהוא פשוט מטומטם.
עכשיו, הוא גלמוד ומחפש צחוקים בצ'אט של איי או אל. ואני, אני
מצאתי את אהבת האמת שלי דן. בחדר סקס במירק.