|
היית מחכה לי ימים רבים
בצידי החומה
בין ראשי גבעולים
של קוצים וכאב.
הלב, הלב
חדריו עוד סגורים
בזכרונות הימים הארורים,
תולשת בגדים ושיער
דמעות זורמות ללא הרף
צורבות בהרהור
נשפכות אל שלולית
בקצה החומה.
היית מוחה בכף ידך
עיניים עיוורות,
מהלך לצידי בדממה
של חצר שאין בה
יותר איש
רק שנינו.
עדיין גבוהה החומה
לא שבירה,
ממתינה לקול השופר. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.