ענבל סניר / עד הפעם הבאה |
משב של קרירות נושב ממקום מושבך.
נותן לי לגסוס בשקט,
להתבוסס לי בדמי.
ברגע האחרון לפני שאמות
אתה בא אלי,
בא ומלטף.
הליטוף הוא עדין ומלא ברוך,
מעביר בי צמרמורות
רצון להתכרבל בתוכך,
לחוש אותך,
את ליבך,
אותך.
שוב,
כמו בובה על חוט,
אני קמה למגע ידך,
מתעוררת ומלאה חיים
עד הפעם הבאה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|