אחת מתוך אינסוף
אבן אחת בכותל.
אבן מחזיקה קיר,
אבן עשויה גיר.
אם אלך,
האם מישהו יבחין?
חומה גבוהה בנויה
מרסיסי אהבה
המחוברים יחדיו
בדבק של קנאה.

כל אבן בחומה
גדולה, חומה, שלמה.
כל אבן בקיר
במצב שביר.
אוסף השברים
עצום כמו חול
ובונה הוא
כותל גדול.

ומבין חרכי הסדקים
כולנו מסתכלים
ורואים חורבן
שאנחנו יוצרים.
ובמפגש הגבוה הכחול
עם החום והגדול
איבדנו אחיזה
ולבנו דבק
בענני הכבשה
ובאוויר, ובאבק.

והעיניים יורדות מטה
דמעה נוזלת לאיטה
אל עבר
החום והעצום.
יד נשלחת,
ליטוף עדין,
והרי אבן
שלמה לחלוטין.