ישבתי שעות, בוכה מול החלון,
בחוץ חשוך, ולא ראיתי מעבר ליגון,
הבטתי, רובץ, מרחם, מול החלום,
מתרחק, מתנוון, שוקע בשלשום.

ישבתי שעות , בוכה מול החלון,
שוקע בתרדמה, הולך לישון.

ישבתי שעות ישן מול החלום,
בחוץ זורח אור היום,
וקול נפשי אומר לי, די כבר לישון,
מביט באופק הנפרש לפני מהחלון.

קם, עומד, מביט נחוש מול החלום,
בכל מה שיהיה ובכל מה שהיום.

עובד קשה כל יום על החלום,
מסדר את ביתי כמו העולם שלא מפסיק לנשום,
בשביל עצמי ובשביל כל מי שיצטרף מול החלון,
להפיח אמונה, להעיר את שהלכו לישון.

קם, עומד, לא רוצה לחזור לחלום,
כי בחוץ בכל מקום זורח אור היום.

בקרוב אביט סביב והשמש ממול תסנוור מול החלון,
ואראה כל כך הרבה דברים יפים שם, שהיו גם כשהלכתי סתם לישון,
ואז את תהי שם בשבילי חלק ממציאות שבאה מחלום,
לעולם לא נפסיק לרוץ אל מול השמש לעולם לא יסתיים היום.