זונה ב50 שקל
לימדה אותי אהבה
ממבט אחד
יכולתי לדעת
איך העיניים
מסגירות את הכול
פחדתי להביט בך
שלא אשקר לך פתאום
שלחתי פרחים לזונה שלימדה אותי
איך אוהבים
בלי לרחם על עצמך
בלי להרגיש זר
את הרי יודעת
זה כואב, שאין מעקה לאחוז בו
מפלט מהכול
תחושות של קץ
באתי אלייך
באמצע הלילה
קרוע כמו מכתב
שנכתב בפעם המאה
ועדיין לא עונה על השאלה
ביקשתי להישאר
עד שיעבור המבול
זונה בחמישים שקל
אמרה לי
אל תהיה גיבור
אז יריתי את הכול אל תוך עצמי
ואז באתי אלייך
כמו אל מחנה פליטים
מסביב אין דבר להטיל בו את עצמנו
ובתוכנו
אין חלומות להגשים
את אמרת
אולי פעם תבין
שלא הכול יכול להיות אמיתי
עברתי בכביש
איפה שזונה בחמישים שקל עומדת
חצי ערומה
בלי כרטיס ביקור, בלי משרד ממזוג
הדרכים שאנחנו עוברים
הם המקום האחרון
בהם נחפש את מה שאיבדנו
הבטתי בך
במבט מושפל, זיפים של יום שני
עייף מחיפושים, מזיע מריצה
איתך זה תמיד כמו הגרלה
אם אני מנצח
אני שומר משהו לסיבוב הבא
מטיל את עצמי מולך
תביטי בי שוב
אני יודע, שביקשת לעצמך יותר
זונה בחמישים שקל לימדה אותי לאהוב
עכשיו אני בא אליך
לפרוק את הכול
היא אמרה לי
יש רגעים של שתיקה
אל תנסה להמציא את הסיפור מחדש
סיפור שלם
רציתי לכתוב לך
כמה זה טוב שאין צורך יותר לברוח
רציתי לשאול איך את מאושרת כול יום מחדש
אבל ויתרתי
עצרתי בתחנת הדלק
מול זונה של חמישים שקל
ושאלתי אותה
איך אוהבים
בלי להרגיש, בלי לפחד להיות עירום
היא צחקה.