שוחה בתוך ים של סגול,
ים של תחושות.
קריאת שירה
עם מנורת לילה ליד,
ורוח חמימה שעוברת ליד האוזן.
תחושה של סגול.
אפילו לא צריך לקחת אויר,
צוללת פנימה
לתוך כל הסדקים
כל הקיפולים
לתוך כל הצמר גפן הסגול הזה.
לוחשת,
לוחשת דברי תפילה,
דברי שירה.
שירה מקופלת בצורה עוברית,
שירה שגורמת לגוף להתמתח
לכל האורך,
הרוחב.
עוצמת עיניים
ומקשיבה
ללחישות שלי.
מתרכזת בשאיפות, בנשיפות.
מקשיבה ליופי
לשקט.
נעים להיות לבד,
בתוך כל הסגול הזה.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.