מיכאל עמי / את ענבים ואני תפוז |
על מרפסת שתלויה על קיר של נחמה
לגמנו מעט אחד והשניה
לרגע קט היינו אביב
נוגסים בך בקלות
לקליפתי נדרש סכין
(או לפחות ציפורן).
אכלנו את הלב
עם שיני חלב כהות
הפרי שלי מאד מוזר
פלחים של חמיצות, כלואים
שלא ראו עולם
ואת אשכול נוטף וקר
כדורים של מתיקות
מתגלגלים ברחובות
זלגנו מהר
טרקנו עין
נטשנו חוף זהב
אל תל תקווה טובה
לא אביב לא מרפסת לא נחמה.
אנחנו יין מוחמץ ומיץ סחוט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|