סגרתי את עיניי בשקט
כדי שהמציאות לא תכה בי שוב
אף שמכה יכולה לבוא גם בחושך
אטמתי עיניי בחוזקה
כדי שלא אבכה עוד
אף שהדמעות באות מן הלב
עצמתי עיניי כלא מאמין
ואכן לא האמנתי

בכוחך, במילה, למוטט את החזק באדם
מה יעשה מולך עיוור?
סימאתי את עצמי לא לרחמייך.
לא יכולתי לראות עוד מכה.

בעודי בחושך, שינה  עטפתני
שלחה אותי לממלכת החלומות
חיים או מוות?
ביד או לשון?
ידך ליטפה פניי
ולשונך חדלה דבר

אהבת אותי בחלומי
אהבה שתשיב מאור עיניים לעיוור
אחרי שעיוורהו בעבר.
בחלומי, איני עיוור עוד.

גופי שלם וגם לבי.
אך כבר הערת אותי מחלום מתוק פעם, בטפיחה
ועוד בחלומי אני חושש
שאתעורר עיוור, נכה

רק החולם יכול להקיץ
לא הער
רק הער יכול להעיר
לא החולם
אם תעיריני שוב,
שוב לא אחלום
אם תחלמי עמי
שוב לא נתעורר
בואי לחלום איתי, אהובה
הניחי לקרקע
היא אומנם שומרת מנפילה
אך גם מריחוף
בואי נעוף לארץ חדשה
אל מעבר לגבול המציאות
היכן שעיוורים אינם חוששים לגלות
שהם רואים
בואי