רונית שני / נושמת |
הישר אל תוך ליבי,
מלטפת את פניך
ומרגישה איך התווים המוכרים
נשמטים אט אט מתוך ידיי
והופכים להיות גסים יותר ויותר.
מביטה במתאר גופך
המתרחק ממני,
שומעת את נשימותייך
וחשה את הבל פיך על גופי,
אך איני מזהה אותך.
רואה אותך, את הגבר שאהבתי,
רואה אותך
אך מרגישה שרואה אני זר...
(מוקדש לבחור שפעם הכרתי ואהבתי)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|