|
אני נושמת את ניחוח גופך
הישר אל תוך ליבי,
מלטפת את פניך
ומרגישה איך התווים המוכרים
נשמטים אט אט מתוך ידיי
והופכים להיות גסים יותר ויותר.
מביטה במתאר גופך
המתרחק ממני,
שומעת את נשימותייך
וחשה את הבל פיך על גופי,
אך איני מזהה אותך.
רואה אותך, את הגבר שאהבתי,
רואה אותך
אך מרגישה שרואה אני זר...
(מוקדש לבחור שפעם הכרתי ואהבתי) |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.