שוב מתכנסת אל תוך
יש רק ציר אחד ללכת,
מתפרקת מול עובדה גמורה
שיש מחר
וממשיכה כאילו
לא נגמרתי
תמיד יש חוזר חלילה
יש הרבה מילים שעוד לא השתמשתי
כמו תמיד תשושה מנתינה
ולהישאר בלי כלום
ועם הכל
כמו כשהתחלתי
מתוך אהבה שהזמן הצמיח
ואז התנתקתי מהשקט
נשימה עמוקה
ולבכות.
רק ככה יודעים שאתה חי
כשאתה נולד. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.