שוב ניסיתי להתקרב,
נתתי את ליבי בידך,
ואת שלחת נפשי למאכל עבדים.
ובכל אשר מבקשי ליבי,
בהם שלחת אש,
אך את בעצמך לא התקרבת,לא נגעת.
והיה כי ניסיתי להכנס,
סובבת את ראשי והשקית אותי ביין,
למשקע הזיות שלחתני,
אך גם בחלום את רחוקה.
ואת דברייך לא אשכח,
כל צליל ופעימה לא יתרחקו מאוזניי.
ואת השלת מעלייך את הרגש והמצפון
וקיללת אותי למרחק.
אני קראתי לך,
אך את לא שמעת את קולי,
התרחקת,
ורק קול חלש נשמע,
קול חריקה,קול שבר חרישי
זה היה ליבי הסדוק
שקרא למגע ידייך החמות.
26/11/98 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.