בודד
אין לי מלים יפות
שיקיפו את תחושתי הנוראה כל כך
הפשוטה כל כך
כל כך הרבה אנשים
בודדים
אני בתוכם
אף שמסביב לי איני רואה דבר
הולך או
עומד
באמצע רחוב שקט
רק המיית הרוח המשתוללת
מפרה את חוק הדומייה
לרגעים
מבקש להשליך את גופי
מטה
זהו הכיוון היחיד המתקבל על הדעת
נאחז במה שאפשר
כבוד,
אולי
גאווה
תדמית
חזק אני מעוצב
מפוסל כאל יווני
עירום
ללא מגן לגופי
לנפשי
יומי מחשיך מוקדם
ומאוחר מאיר
לא, אין אשמה בחורף
עולם כמנהגו נוהג
למרבה הצער
גם אני
מוצא מפלט במחברת המתעבה
אין זו מחברת זיכרון
אין בה ישועה של ממש
רק גלעד של רגש
סמלים מתקהים
עיניי נעצמות שוב
חלומותיי מתישים אותי בלילות
קשה לי
מחפש את הסוף
את הטוב
את התקווה
אך מעבר לאטימות
מעבר לעצמי
איני רואה דבר |
