שני פארי / שנה וארבע |
באוטובוס לצפת הכל שונה כלכך
פתאום הרצינות מתעלה עלי אט אט
חושבת לי בדרך איך את אותה השגרה אני שוברת
ומפעם לפעם שוב נרדמת
חולמת על מקום אחר
מקום ללא חוקים
חושבת על אותם האנשים
שאין להם קוים
רוצה לשבור את הקירות שגובהים עם השנים
לפתוח את כל הדלתות שעלי כל כך סוגרים
רוצה כבר לסיים את מה שכאן התחלתי
להשתחרר ולהגיד לפחות את זה עברתי
מתעוררת למראה אותה התחנה
ושוב משתלטת עלי אותה שנאה
חושבת רק מתי תסתיים כל הזוועה
חיה משבוע לשבוע והתחפושת כבר שחוקה
רק לשבור את הקירות שגובהים עם השנים
ולפתוח את הדלתות שעלי כל כך סוגרים
לסיים בהצלחה את מה שכאן התחלתי
להשתחרר ולחייך לפחות בזה הצלחתי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|