|
בדאוב ליבה
מפשילה מלמלות שימלתה
חושפת ירך מעוטרת
בתחתון תחרה.
בדאוב ליבה
כורעת
שתחפור יד זרה בבשרה.
עוד עיניה קפוצות בחוזקה
אך עולה אל תוכן מזדחלת
דמותך.
מהדהד קולך ברקותיה
אין מנוח
כי בכל מחוזות הדממה
לא מצאה השלווה לנפשה.
אצבעותיה זכות חובשות כנף פצועה
הן פעמוני גשם אין בנמצא.
אין בה כעס
כי לאהבה נולדה
חקוק היית בחייה
חקוק תהיה במותה. |
|
|
כתבתי כאן סטירה
מבריקה על הימין
הקיצוני, אבל
היא צונזרה, רק
בגלל שכתבתי
ברוך גולדשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.