|
היא הייתה זמרת בארים כמו ההיא, האדומה
הוא היה מציאותי חשב שהיא חיה בעולם משל עצמה
ובאמצע לילה ארוך היא קמה
היא עזבה והוא רצה לדעת למה
היא ענתה והוא התחרט ששאל
הוא נשאר לבד, מבולבל
היא רק רצתה שתקשיב לה
אתה יודע גם אתה אוהב
הוא עוד מחכה שתשירי
שיר שיקל על הכאב
סיפרה לו שהיא לא מאושרת
אתה לא מקשיב לי, היא היתה אומרת
היתה שרה לו בלילות
אבל הוא שקוע עמוק במחשבות
וכאילו חירש, היה שומע שיר ומתייאש
עכשיו הוא מתחרט, מרגיש טיפש
היא רק רצתה שתקשיב לה
אתה יודע גם אתה אוהב
הוא עוד מחכה שתשירי
שיר שיקל על הכאב |
|
|
עורך יקר:
איך זה להיות שם
למעלה? אתה בטח
יושב לך עם כוס
הקפה ואומר
לעצמך- מה הם
חושבים לעצמם
הקוראים היקרים
שלי? יש מלחמה
בחוץ וכל שניה
נולד עוד תינוק
סיני רעב ממצמץ.
מזג האויר לא
ישתפר וכל מה
שמעניין אותם זה
עומד לי, לא
עומד לי, ולאיזה
כוסית אני מביא
היום...
עורך יקר,
סופרסטאר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.