|
22.7.04
במעגל אין סופי של טרגדיה אני שוכבת,
מביטה למעלה ואין כוכבים.
השיר העצוב שמתנגן עכשיו ברדיו לא עוזר לי להירדם
אני חנוקה וקשה לי לנשום.
עיניי ככנרת מתמלאות במים,
וכיסופים לשמחה קלה ממלאים את ליבי.
פניי עומדות מול העולם;
זורקת חצי חיוך מזוייף.
|
|
|
מחפשת עבודה
בתור מאשרת
סלוגנים מורשת.
לפרטים, נא צרו
קשר.
תגובת מערכת: לא
זקוקים לעובדים
נוספים, אבל את
מוזמנת לעשות
אודישן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.