הסיפור שלי מתחיל בלילה של יום שישי רגיל , בשעה 3 צלצל
הפלאפון שלי , המגינה הרעשנית הזו , לבטח העירה את כל הבית
.תהיתי מי מתקשר אלי בשעה כל כך מאוחרת , או מוקדמת תלוי איך
מסתכלים על זה.הטרחתי את עצמי לקום מן המיטה החמה וניגשתי
לענות לאותו חוצפן מטרידן , הבחנתי שהשיחה לא מזוהה מה שעוד
יותר עורר את חשדי , מי מתקשר בשעה כזו ועוד ממספר חסום???
מעבר לגלי הקרינה של הפלאפון דיבר אלי קול נעים של גבר "
שלום לך משיחה , מדבר אלוהים , אני מראש מתנצל שהערתי אותך
בשעה כזו , אבל אני צריך את עזרתך."
זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את קולו , התרגשתי כולי.
"לפני המון שנים התחלתי בעולמך משימה ושכחתי להשלימה , היו לי
פה שלושה חברים מוחמד ישו ומשה את מכירה אותם?"
הייתי עדיין נרגשת , הרגשתי זרמים בכל גופי ,וחום מילא את ראשי
והמשיך לכל גופי.
"אני מכירה משה אחד מהסופרמרקט אתה מתכוון אליו , הוא תמיד
משוויץ במכונית הספורט שלו ומשמיע מוסיקה בקולי קולות ותמיד
יורק כשהוא מדבר"
"לא , משה שאני הכרתי היה בחור עדין ועניו , בחור ישר מאד ,
כנראה שאת לא מכירה אותו , ומה עם ישו ומוחמד?"
"אני מכירה מוחמד אחד , גם מהסופרמרקט , הוא תמיד אורז לי את
המצרכים שלי יפה ומסודר אדם שקט ונחמד , לא מפריע לאף אחד אולי
זה הוא?"
"לא יתכן , מוחמד לא היה אדם שקט , הוא תמיד רצה שכל תשומת הלב
תהיה מרוכזת בו , תמיד קינא בשני חבריו , ומה עם ישו?"
"אינני מכירה ישו , מצטערת ."
דממה שררה מעבר לקו שמעתי אותו מתייעץ עם מישהו.
"בשביל זה התקשרת אלי עכשיו בשביל לשאול אותי אם אני מכירה את
חבריך?"
"לא ילדתי , כמו שאמרתי קודם אני התחלתי פה משימה ושכחתי
להשלימה , ובכך אני צריך את עזרתך."
"לאן נעלמת כל כך הרבה זמן?"
"אני והחבר שלי הלכנו לטיול ברחבי הגלקסיה , טסנו על החללית
שלי והראתי לו כוכבי לכת אחרים שבניתי , אבל אותכם שכחתי .
אבל עכשיו חזרתי והבאתי אותו איתי להראות לו את כדור הארץ ,
ואני מבטיח להשלים את המשימה , ובשביל זה אני צריך להפגש איתך
, זה לא יקח הרבה זמן , אני צריך להסביר לך את משימתך."
"אלוהים אדירים , למה דווקא אני ? אני אינני אלא אישה קטנה ,
כל ימי אני מבשלת אוכל לילדי ולבעלי ורואה אנשים בוכים
בטלוויזיה , מה אני יודעת על משימות של אלוהים."
"את צריכה להציל את אנשי הכדור שלך , כדי שהעולם יהיה מושלם ,
עד אז יהיו מלחמות ויהיה רעב ועוני ."
"ואם אני אכשל במשימה?"
"את לא תכשלי משיחה , אני אהיה לידך לאורך כל הדרך , יש לך את
מילתי , עכשיו ניגש לעניינים בסדר?"
"בסדר"
"תיפגשי אותנו ברחוב משה רבנו ליד הפארק הגדול בסדר?"
"בסדר גמור אלוהים ,אבל לפני כן יש לי שאלה."
"שאלי בתי"
"למה לא השארת לחבריך בכדור הארץ את מספר הפלאפון שלך , ככה
היו יכולים לצור איתך קשר כדי שתשלים את המשימה"
"כי בכל מקרה לא היתה קליטה ילדתי הנחמדת , עכשיו צאי לך לדרכך
."
שקט השתרר מעבר לקו , הבנתי כי אין לי הרבה זמן , התלבשתי מהר
נזהרתי לא להעיר את משה בעלי אשר ישן שנת ישרים לאורך כל הזמן
שדיברתי , התאפרתי קלות התבשמתי ויצאתי לי מהבית.
השעה היתה כבר רבע לארבע הרחוב היה דומם , כולם ישנו , העצים
רישרשו , הרוח שרקה ואני הלכתי לי לבדי בדרכי לפארק ברחוב משה
רבנו.
בהגיעי לפארק התישבתי על ספסל והמתנתי , לא חיכיתי הרבה זמן
ושמעתי רעש גדול מלמעלה , ראיתי קשת יפה מאד בשמים עם כל
הצבעים , ומתוכה יצאה חללית . החללית ירדה מטה לעבר הפארק ,
אט אט היא נחתה על הדשא רומסת תחתיה עצים ופרחים , שקט השתרר ,
התקדמתי לאט לעבר החללית והבחנתי במדבקות רבות בצידיה של
החללית , חלקן היו עם אימרות כגון : "שלום חבר , אני נוסע לחלל
" או " לא נחזיר את החלל. " ואחרות פשוט היו מדבקות צבעוניות
עם שלל צבעי הקשת.
הדלת נפתחה , אור בוהק בקע מתוך החללית , מדרגות כסופות ירדו
עד לקרקע בצד הדלת היה שלט ," נא לא להכנס עם נעלים לשטח
החללית " , הסרתי את הכפכפים מעל רגלי והנחתי אותם בצד הדלת.
החללית היתה מאד יפה בפנים , מאד מסודרת , תמונות מקיר לקיר ,
בין היתר פוסטרים של מדונה ומרלין מונרו , תמונות של גברים
שריריים וחטובים ותמונות של ילדים מתוקים .
והינה הוא ניגש אלי , אלוהים , הוא לבש מכסיים מתרחבים וחולצה
צמודה עם פסים "שלום משיחה , אני מקווה שאת אינך מבוהלת
מהחללית שלנו , אנשים נוטים לפחד ממנה . זהו ליאונרדו , בן
זוגי לחיים ." הוא הציג בפני בחור יפה תואר חסון ושרירי , הוא
לחץ את ידי ואמר: "נעים מאד" בקול עמוק ומלטף .
התישבנו בסלון ואלוהים אמר "ניגש לעניינים , בסדר
יקירתי?"הנהנתי בראשי "ובכן , לפני שנים רבות כאשר תכננתי את
המוח של בנות ובני מינך , שכחתי לשים בו חלק אחד אשר אחראי על
הקשר עם הלב ונותן לבני אדם יכולת להסתדר לבד בלי שאני אצטרך
להשגיח , לכן היו מלחמות עד היום ."
"אבל אלוהים איך אני אשלים את החלק החסר במוח של כל האנושות?"
שאלתי מובלבלת מעט מין המשימה.
"פשוט מאד את צריכה לגשת לכל חברות המכשירים הסלולרים וחברות
הטלפון בעולם ולבקש מהם לצלצל בזמן שאני אגיד לך ובאותו זמן
ישמע צליל חזק מאד אשר בעזרתו ובעזרת חוטי הטלפון אני אתן לכם
את החלק החסר במוחכם "
"ואם הם לא יקשיבו לי אלוהים , ויסרבו לצלצל."
"אני אתן לך יפוי כוח שלי ואם זה לא יעזור אני אתן ביידיך את
הכוח לעשות ניסים "
"אילו ניסים למשל?" שאלתי.
"את תוכלי להפוך את כל האנשים הנוכחים למחשבים"
נרתעתי מעט אבל הסכמתי לגשת למשימה . אלוהים נתן לי את המספר
הפלאפון שלו והציע לי להצטרף לאורגיה איתו ועם ליאונרדו ,
הרעיון היה מפתה מאד אבל נזכרתי בבעלי אשר שוכב בבית ישן ,
אלוהים הציע לצרף גם אותו אבל ידעתי שהוא יסרב.
אלוהים הניח בידי כרטיסי טיסה מסביב לעולם חייכתי בהנאה ,
לחצנו ידים ונפרדנו לשלום , בעודי נועלת את כפכפי ויורדת את
המדרגות אמר אלוהים "נדבר בטלפון "
"אני אשים אותך בזכרון" עניתי והתחלתי לפסוע חזרה לבייתי ,
בדרכי הבטתי לשמים וראיתי את החללית חוזרת לקשת ממנה באה ,
חייכתי לתומי.