בס"ד רביעי 19.30 21.07.04
ובלילה הזה כבה הנר...
כ ב ה ה נ ר ב ז ה ה ל י ל ה ...
נר שיבער
יאיר חשכת ליל.
אך הלילה לא כשאר
הלילות היה.
הלילה כבה הנר
חרק איבד עצמו לדעת
ויחד עמו
לקח האור.
זהו סוף המשחק...
על אמת...
לא על כנפי הדמיון
ולא בזרועות חלום.
זהו לילה שבו נשמתה
על שני מכתבי ענתה
היא כיבתה נרה...
רק לבתה
שתחזור מפולין
היא עדיין מחכה.
ואז תוכל לנצח
לעצום עיניה
עד יום שני...
כי בראשון היא חוזרת
שיהיה זמן לפרידה.
מבתה השנייה
שמצווה עוד לא חגגה
כבר נפרדה
בעלה תומך בה
כמו שאף גבר לא תומך
כך אמרו האחיות
הלילה כבה הנר
נשמתה באה לומר לי
שלום
מה שמעולם לא עשתה
בחייה,
הנה קיימה בשעת אמת
ולשלום ממני נפרדת.
הלילה כבה הנר
חרק איבד עצמו לדעת
בטיסה ישירה
אל האש.
רק אני ידעתי
לאיש לא ספרתי
כי מי יאמין
כי דבר כזה
להיות יכול?
רק מי שבסוד העניין
רק מי שחווה דרישות
שלום מאי-שם
הוא יבין כי נשמה
שבאה, תמיד קיימת
היא משנה צורה,
אך לא נעלמת
רק מביני דבר הקשובים
למה שלא נאמר
שומעים באזנם השלישית
רואים בעין השלישית
ואני איתרע/התמזל מזלי
תלוי בגודל המקרה
רואה, שומעת, יודעת
ומבינה
בדד אני נשארת עם
זו היכולת.
בדד תמיד, כי עם מי
אין לי להשיח.
נשארת בדד עם תובנות,
עם מיני רעיונות
לאחי לא אוכל להגיע
הוא פתוח
רק אל מתי מעט
וביניהם לדאבוני
איני נמצאת.
הלילה כבה הנר
גוף חרק התאבד
כי לא יכול יותר...
דרישת שלום
מגיסתי הביא
למנוחת עולמים
הולכת היא. |