בְּאֶמְצַע רְחוֹב רָאשִׁי בְּוַרְשָׁה
הִיא נִגְּשָׁה אֵלֵינוּ
שָׁאֲלָה אוֹתָנוּ פִּתְאוֹם
עַל "וַרְנֶגְּרָאוּאֶר  שְׁטְּרָסֶה"
וּפָנֶיהָ הַזְּקֵנוֹת נִרְאוּ טוֹבוֹת וִיהוּדִיּוֹת
"אֲבָל זֶה רְחוֹב גֶּרְמָנִי"
אָמְרָה אִשְׁתִּי
עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁשָּׁמַע אוֹתָנוּ
אוֹתֵת לָנוּ;
"הִיא מְבֻלְבֶּלֶת".
וַרְנֶגְּרָאוּאֶר שְׁטְּרָסֶה
הֵיכָן אַתָּה מִסְתַּתֵּר?
אֵיפֹה הָיִיתָ כְּשֶׁהֵם לָקְחוּ אוֹתָם?
יֵשׁ אֶלֶף שְׁאֵלוֹת שֶׁיָּכֹלְנוּ לִשְׁאֹל אוֹתָהּ
אֲבָל הִיא שׁוֹתֶקֶת
עֲדַיִן מַמְשִׁיכָה לִשְׁאֹל עוֹבְרִים-וְשָׁבִים
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד תַּגִּיעַ אֵלָיו
הֵם מְחַכִּים לָהּ שָׁם.

ורשה