שיחת טלפון בשעות הלילה,
שיחה בין בחור ובחורה.
מבקשת לומר מה עובר עליה,
רוצה לומר מה מרגישה.

רוצה להגיד שהחיים שלהם זה סרט,
ושיאהב אותה, אבל שהדברים יהיו שונים
לא רוצה עצבים, אך הוא רוצה אותה אחרת
והיא לא רוצה שיהיו אוהבים ששונאים.

אבל הוא חש עמוס, בסופו של היום,
הוא לא צריך לשמוע בעיות של אחרים
ולא רוצה לדעת, רוצה ללכת ולחלום
במיטה שספגה דמעות של אוהבים.

"תני לי שקט, רק שלווה אני רוצה
שתעזבי אותי, את ליבך אני אחצה
לשניים, יזרמו ממנו מים,
ישטפו את דמעותייך ואני כבר לא אהיה."

"רק רציתי שתבין- לא רוצה אותנו ככה,
עלבונות, עצבים, פגיעות למטרה,
אז היו לי פרפרים ופרחים בתוך הבטן,
ועכשיו אנחנו שנינו מורעלים מרוב שנאה,
קנאה, פגיעה, הרעל לא מפסיק לזרום,
מגיע מהפה שלך, ממוחות מעוותים,
אני שוב במיטה לבד, מתעוררת מחלום,
ואני והמיטה ספוגות דמעות של אוהבים."

כך עוברת לה דקה, ושעה עגולה,
בטלפון צועקים בחור ובחורה,
הם לא יודעים לאן לפנות, הדרכים אינן ברורות
הם רוצים להשאר ביחד, אבל הדרך נגמרה.


שיר אהבה ראשון.