כל כך מאוחר וקר לי נורא,
פוקחת עיניים, תקרה ישנה,
נשימות חלשות בריח של סתיו,
עוטפות את כתפי, נושקות את הגב,
שפתיים לחות פוסעות על עורפי,
חצי הזיה, חצי אמיתי,
התקרבות אל פניך,
ואז שוב נשיקה,
מרגישה את ידיך,
שוב ברעדה,
חבל שתמיד נשמע זה רומנטי,
חבל שתמיד חושבת רחוק,
כי ברור לגמרי - לא כל רגע פיקנטי
יכול כך לנצח למשוך ת'מתוק,
וקמה כאילו הכל כרגיל,
ספק אם באושר, ספק אם מבחיל,
כי אתה בדמותך הוא הרגש החם,
ואתה בדמותך זה הבכי, הצחוק,
ואתה אשליה של הלב המוקסם,
שאולי רק הפעם ישאר המתוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.