הנה הוא כבר חזר
מאז עזב עבר הזמן,
יורד לאיטו מסוסו
מוריד מעצמו את חרבו
והשיריון שעליו חבוט וסדוק,
למוד מפלות עקובות דם וקרבות
גם ארשת הפנים שמתחת הקסדה
לא נשארה כפי שהייתה,
הבעה נפולה יותר עייפה
גידלה קמטים פני זיקנה.

אין איש שלא נצבט ליבו כששמע
וילדה קטנה שלא מחתה דמעה ובכתה
ששמעו את סיפורו על העולם החדש
על כך, שלא דרושים עוד אבירים
גם לא מחפשים יותר גיבורים
שם בחוץ הכל השתנה
המציאו תחליף להכל.

בגן המלכותי הופיעה בריכה חדשה.
אומרות השמועות שזאת בריכת הדמעות,
שבכו אבירים רכובים על סוסים לבנים,
שגילו שעוד אין בהם צורך,
שכבר לא מצפים ולא מחכים להם,
שהיום מתאהבים במילים
ולא באבירים על סוסים לבנים.