לא ביקשתי דבר מלבד שיוטב לי, רק למעט...
לא ביקשתי דבר.

לא אחזתי בכוח בזרועותיך שביקשת לשרוף את נפשי.
לא אחזתי.
שיחררתי, ואולי מהר מידי, ואולי בקלות טיפשית.

לא אמרתי מילה, שתקתי.
שתיקה צורמת, שלא הספיקה כדי לקרוע גם את נפשך.

לא ביקשתי כלום, לא עשיתי דבר כדי שתישאר או תחזור, רק שתקתי
לך על הכל, על כלכך הרבה דברים שעד עכשיו חיים בתוכי כקומץ
שדים.
למה חזרת? בשביל מה?
להחיות את השדים שלי אין צורך, הם כבר השתלטו על כולי.
לנסות ולתקן דברים?
יקירי, דברים לא מתחברים שוב ע"י מבטים או נגיעות.

שקט לי בפנים, דממת מוות אך בכל זאת נשמעות צרחות של מטורף.
הכל מת אבל עדיין גועש, עדיין רוצה אותך.


                      לא ביקשתי דבר, מלבדך.