יעל נווה / ספק מלאך |
בחושך אמתני
פושט עטרתו, הילתו,
ולרגע ממריא.
במעופו מחיה בו אור
בבדידות קורנת
משליכו הנה והנה
ומשאו לאחור.
יד אלוהים הגובה
בשנייות עלצה
מפנה אצבע חורצת
מכחישה בריאותיה.
הקטון נחבט אל ארץ
כאל מציאות כפויה
וכנפיו - הוא נגזל מאיתן
משחיז עיניו בעלטה.
פעם הכל היה כה ברור לו-
אלוהים במופשט, הוא יוצר.
בני אדם על פני ארץ, חיים.
ומלאכים? היכן בשמיים. עפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|