ג'וני העיוור היה בעל ראייה טובה הרבה יותר משל כל אדם אחר
שהכרתי. ג'וני היה גאון בתחומו ,שהיה תחום שהביקוש אליו הלך
וגבר עד שראש העיר קיים ישיבת חירום בגללו כשבועיים לפני
הבחירות. תחום שהיווה בסיס כלכלי וענף רווחי מהיחידים שנותרו
במדינות מסוימות , תחום קיבוץ הנדבות כמובן. ג'וני שהיה אדם
מקורי מטבעו החליט שהקריירה שלו תגיע לשיאה רק אם ישקיע בה את
מלוא מרצו. הוא היה וורקוהוליק ללא תקנה ועשה הכל כדי להתעשר
במהירות מהיותו קבצן שאינו עושה כלום.
יום בהיר אחד הייתה לג'וני הארה פנימית והוא החליט שעליו לקבץ
נדבות כעיוור, שכן טבע האדם מקשה על העוברים והשבים ברחובנו
העלוב לשים מטבעות בכובעו המרופט, כאשר הם יודעים שהוא רואה
אותם וצוחק בלבו על תמימותם בהפכם אותו לעשיר יותר מהם.
בתושייתו קנה ג'וני משקפי עיורים משובחות בולמות קרינה אולטרא
סגולית וחסינות לשברים מסוג שעוורים נוהגים לגרום למשקפיהם
כאשר הם אינם רואים שהם מתיישבים עליהם בטעות . הוא עיקם את
מסגרתם ושיווה להם מראה עלוב ככל האפשר וחבש אותם על עיניו.
החושך החדש היה קצת מוזר אך כשראה ג'וני שתוכנית ההתעשרות
המהירה שלו קורמת עור וגידים החל מגשש באוויר ומכה במקל על
הרצפה כדרך העיוורים. המקל התברר כיעיל במיוחד כנגד אותה עשירה
קמצנית אשר רצתה לקחת את כספה חזרה מג'וני לאחר שגילתה שהוא
מביט אחריה מבעד למשקפיו הכהים .
מאז אותה תקרית מצערת (את האישה כמובן,  שכן ג'וני אילץ אותה
לשלם עבור מקלו שנשבר בניסיון להניסה כשודדת עיוורים )  החליט
ג'וני שעליו להתרגל ללכת בעיניים עצומות והחל מהלך בעיניים
עצומות במשך כל שעות האור.
עד מהרה הפכו עיניו לרגישות לאור עד כדי כך שלא היה יכול לפתחן
אלא בחושך מוחלט .דבר זה היה יתרונו הגדול שכן עיניו הרגישות
אפשרו לו לקרוא עיתון לאור הכוכבים ולנבור בשאריות אוכל לאור
ירח . אין ספק שראייתו של ג'וני הייתה הטובה ביותר בה נתקלתי
מעודי.
יום אחד, כך מספרים , באמצעיתו של יום עבודה שהחל בשפל מוחלט
חרבנה ציפור חולפת על משקפיו הכהות. ג'וני שלא היה פוקח את
עיניו באור יום לא ראה זאת כמובן אך צלילי המטבעות בכובעו החלו
להישמע לעתים קרובות הרבה יותר מהרגיל.  ג'וני ,אשר החליט
שפיית הקבצנים הניפה עליו סוף סוף את מטה הקסמים שלה, הפך
למאושר באדם והחליט לקנות לעצמו משקפי עוורים חדשות. בעיניים
עצומות קנה משקפיים חדשות ,זרק את הישנות לכביש ההומה , עיקם
את משקפיו החדשות במקצועיות וחבש אותם לעיניו. מאותו רגע, כך
מספרים ,חזרו עסקיו לשפל הרגיל . המסקנה היחידה אותה יכל להסיק
מהתקרית היא שאנשים משלמים לפי משקפי הקבצן. מאותו רגע ניסה
ג'וני כל משקפיים שניתן היה לקנות ברובע בתקווה להרוויח כמה
שיותר עד שכמעט פשט רגל לחלוטין והגיע לפת לחם.
למה  אני מספר לכם זאת ? משום שג'וני זה, מצא עצמו יום אחד
במצב לא נעים. אדם לבוש היטב ובעל שעון זהב נוצץ שנהג לעבור
תמיד מול ג'וני העיוור כאילו שהוא אינו קיים, או לפחות לא
רואה, נכנס לסמטה הצרה שבה בילה ג'וני את לילותיו בצבירת שעות
ערנות רבות ככל האפשר כדי שיוכל לישון כמו שצריך בעבודה, ולפתע
, נפל והתמוטט . איש לא ראה זאת , אבל ג'וני העיוור חשב שהוא
שומע רעש מכיוון הסמטא ,שכן כמו כל העוורים ,חוש שמיעה מפותח
היה לו. בקיצור, התמוטטות זו גרמה לזר ליפול על מזרנו של ג'וני
, דבר שהקשה על ג'וני , שסטרילי היה מטבעו, להתעלם כהרגלו מכל
דבר מעניין שקורה סביבו.
לעת ערב , כשהחליט שעבד מספיק שעות נוספות, פנה ידידנו למזרנו
כשבידו פיתה  ועיתון בשם "תזה" שאותו חשב לעיתון הפופולרי
"חזה" וראה את האיש המת שוכב וראשו על שק הדואר המכיל נוצות של
יונים שליקט גיבורנו במו ידיו. בתגובה אופיינית למצבי לחץ ,של
גבר בשנות התשעים , פתח ג'וני את העיתון ומיהר למצוא חזה טוב
להסחת הדעת. למרבה האכזבה ,חשב לעצמו , תלש הקורא שזרק את
העיתון לפח את התמונות הטובות , והשאיר רק את הכתבות
המשעממות.
הברירה היחידה שנותרה אפוא, הייתה להזיז את הגופה , אך השכל
הישר הביא למסקנה מיידית שהגופה תהיה קלה הרבה יותר , בלי
השעון והארנק שבצבץ כגור קנגורו צעיר ומיותם מכיס הז'קט
היוקרתי. היה זה אך ורק עניין של זמן , כ- 30 שניות, למען
הדיוק, עד שג'וני החליט שזה לא מספיק . חוץ מזה, ממילא לא אהב
את השכנים שגרו בבית הסמוך לסמטא, הם היו נוחרים באופן בלתי
נסבל עד שפעמים רבות שקל ג'וני להזעיק משטרה , ואז היה נזכר כי
אין לו טלפון.
המילה "רווק" שהופיע בתעודת הזהות שלפניו, לא השאירה ספיקות
בליבו.
מחשבות מטורפות עלו בזו אחר זו במוחו הקודח , לישון במיטה של
ממש , לשתות מים עם כוס ולא מי ברזייה , להתקלח במי גשם
שיוצאים מצינור במקלחת של ממש ולא מקופסת שימורים חלודה,
להשתין בעציץ ביתי מטופח ולא בשיחים קוצניים .אין ספק - ביתו
של  האיש יהווה תחליף נאות לסמטא ויפה שעה אחת קודם.
כשבכיס אחד צרור מפתחות מוזהב ,ובכיס השני ארנק מלא בכל טוב ,
צעד ג'וני לכיוון הכתובת הרשומה בתעודת הזהות. בפינת הרחוב פגש
את חבורת הנערים אשר שנים מספר קודם לכן - בטרם ההסבה המקצועית
לעיוור, לימד אותם כל אשר הוא ידע, כלומר כייסות והתחזות
למסכנים, חטיפת תיקים מידי זקנות ולעתים קבלת תיקים במשטרה.
תחושת גאווה אפפה אותו למראה מנהיג הכנופיה, אשר היה לו כמו בן
,וגאוותו הייתה בכינויו "בן-זונה" שכן אימו לא הייתה סתם
קבצנית אלא עבדה והרוויחה את לחמם ביושר כזונה.
בן-זונה הראה בגאווה לג'וני את האקדח המבריק שהיה תקוע בחגורת
מכנסיו וג'וני הרגיש את נפשו עולזת על כך שהנער מתקדם בחיים ,
ועתיד גדול צפוי לו.
ג'וני נכנס לדירה בהשתאות של דוס בחוף נודיסטים ,סייר בין חדרי
הבית והחל פותח כל מגירה שראה בחיפוש אחרי כמות עיתונים ישנים
שתספיק לו כדי להתכסות כשיישן על המיטה המשובחת .
מאחת המגירות נפל צרור שמן ביותר של שטרות חדשים וריחניים .
גיבורנו מעולם לא תיאר לעצמו שכמות גדולה כל כך של כסף יכולה
להימצא במקום אחד מבלי שמישהו עם אזיקים יוכנס לניידת משטרה
לאחר ששדד את הבנק ברחוב הראשי של השכונה. המחשבה הראשונה
שעלתה במוחו הייתה - עכשיו אוכל לנפנף בשטרות אל מול עיניהם של
כל הקבצנים העניים המרודים והעלובים שניסו להתחרות בי כל
השנים. לאחר מכן דמיין כיצד הוא אוכל המבורגר ענק אל מול פניו
של הקבצן קטוע הרגליים ,שהיה מגדל שני ילדים שנשאו אותו ממקום
למקום כשאלת ביצה ותרנגולת נצחית ,של מי הביא את מי קודם.
בתור משימה ראשונה בחיי החדשים , החליט, עלי להתקשר למשטרה ,
ולבקש שיעיפו את כל הקבצנים מהשכונה לעזאזל, שיראו להם
,העכברים העלובים, מה זה להפריע לשלווה וליופי של השכונה .
באותו רגע צדה עינו את סכין הגילוח , שעמד מצפה למגע זקנו של
אדונו.
ג'וני עמד כשעה מול הראי, גילח את זקנו הפראי  למשעי, וגילה
פרצוף לא מוכר מתחתיו.  לאחר מכן לקח את החליפה היפה ביותר
שראה בארון ולבש אותה. עתה אני מוכן להראות לקבצנים העלובים
האלה מהעבר איך התקדמתי בחיים, צחק צחוק מטורף אל מול דמותו
החדשה בראי.
הוא יצא בשקט את הדירה והחל פוסע ברחובות הצרים לכיוון הסמטא
הישנה.
אט אט הפכו הבתים לעלובים יותר והרחובות לחשוכים יותר.
לחש קל נשמע מכיוון הסמטא לצד הדרך " תראו איזה שעון זהב, נראה
לי שיש לנו מזל היום". ג'וני חשב שהוא מזהה את הקול. לפתע
נשמעה ירייה עמומה. פניו המגולחות של ג'וני פגשו את המרצפות
השבורות ברעש חלול. כמה זוגות של  ידיים זריזות מיששו את
כיסיו. ולחש קל נשמע "תפסת דג שמן, בן-זונה". ומייד אחריו
הלחישה "למדתי מהטובים ביותר אחי".