גילעד אברהם / אחות נפש |
למירב
על שירתה, הבנתה והיותה
20/07/2004 19:19
ועלתה במזרח
בתולית ורכה
ונפשי שוטטה בשדות
עזובה מיד מכוונת
וסימנתי לי שבילים
בשפתי שלי
זר לא ידענה
והעפילה למרום רקיע
וכוסתה בעב
וגופי כיתת רגליו על מדרכות הקרת
מחזר אחר הפתחים
מבקש את החום האנושי
ומפני הצינה שרדתי
כשהבערתי אש בכלוב צלעותי
וגלשה אלי מערב
נפרמו עננים מעליה
וצבעה אופק בגוון מנחם
והאירה לי שירתך
וקראתי וידעתי
כי נפש אחות ביקשתי
לאחות עם נפשי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|