להקניט את הגברים

אובייקטיביזציה כמקצוע ודרך חיים במטרה להקניט מהלכת חוקית
ברחבי העולם כעיסוק עם עוצמה נשית ויכולת מניפולטיבית לגרום
לקנאה ולתחרות בה אין מנצחים.
זאת, בנוסף להתנהלות הנשית המתגרה שבשגרת היום, יש עוד שלל
מקצועות נשיים שתכליתם לגרות לגברים את האינסטינקט המיני
ולהעלות להם את מפלס החשק.

כל זאת כמובן, בלי לשאול את דעתם אם רצונם בכך!

אבל שלא כנשים שלאחרונה מגישות לבתי המשפט אוקיאנוסים של
תלונות על הטרדה, במגוון רחב של קונוטציות מיניות.

הגברים המותקפים ביופי מסחרר מכל עבר, יוצאים מנקודת הנחה שכך
אורחות עולם. וגם כאשר אונסים אותם לחזות בזיו הניבט, בלבם
כבוד והערכה לאישה הסוחרת ביופייה. והכרה בעובדה, שיופי באשר
הוא, זה גם סוג של אומנות.
ואולי,
כי אין לדכא אומנית צעירה,
במיוחד אם היא בתחילת דרכה החטובה.
ולבטח שאין להעליב גברת בוגרת,
המדיחה באשליה שכסותה אפיל והיא נהדרת.

לכן גברים הסכינו לניצולם המחפיר, בהיתר לנשים לעסוק בגלוי
בציד העין ולכידת המבט, שמטרתו טמטום חושים מוחלט.
אולי גם מתוך אמונה פנימית המכירה בשליטה ללא סייג על הייצר
שתובלה בהמון חוסן נפשי, שאפשר להם להתגבר על הטראומות היום
יומיות של תקיפתם ואינוסם לראות-בכוח, לחזות באובייקטים נשיים
מיניים המנסים לגרום להם שיכרון תאוות בשרים.

התמכרות ליופי ועוצמת הפיתוי

התעסקות נשית אובססיבית בניקור עיניים, כדוגמנות, מסלול.
מקצועות האופנה, ביגוד והלבשה.  תחום הקוסמטיקה, תכשיטים
ואביזרי אופנה ותחרויות היופי, הצצות בכל שכונה. נועדו כולם
לפתות ולשדל.
תפקידם הוא להציג נשים כאובייקט מיני חושפני, התובע תשואות
ורייטינג כשכר.
ואלו הפכו להליך שגור ולמקצוע שיש עמו כבוד והערכה,
כשכל אישה מחקה בשאיפה להיראות במיטבה.
ונשים גם הפנימו לחלוטין והטמיעו בהכרתן את העובדה שבכך הוענקה
להן בלעדית רשות הפיתוי. ובידיים שלהן נמצאת היכולת  ללבות את
האימפולס.
ושלהם הנשים הזכות לנטוע תאווה בלב האחר.

גם אם אינו חפץ בכך!

וגם אם הוא לא מעוניין!

וכאן אין צורך לבקש רשות או לקבל הסכמה!

כי בהבנה הפוסט פמיניסטית, גוף של אישה חשוף חלקית אינו נחשב
להטרדה מינית. והתגרות מינית מכוונת בנפנוף גזרה חטוב כיופי
מסחרר, לא נחשבות בעיניהן כאינוס גברים להביט, במטרה לחמוד.

וכך רובן מתהלכות גאון חוצות ישראל, בהשתלחות עגבנית לכל עבר,
מספסרות בחמודותיהן בחשקנות יצרית, וזאת מתוך שאיפה לשלוט
בלעדית על מפלס התאווה הגברי. שאומר כי המגמה המתגבשת היא
לגרות את דעת הגבר למוצר ששמו אישה. ולמכר את המביט לחשוק
לכובשה.

אליה וקוץ בה

אך בד בבד, כאשר גבר נתפס בקרס התשוקה...
הן שוללות באחת את היכולת לממש את ההבטחה. קריא הן מתגרות
ללכוד את עינו של הגבר בהבטחה כי חמודות יפי גופן אכן נמצא
בטווח זרוע.
אבל כשמושיטים את היד, חוטפים סטירה כי אסור לגעת,
זה החוק!
מותר רק לחמוד
ומרחוק.

אנוסים בעל כורחם

בפועל גברים מכל רחבי תבל, אינם יכולים "להתנגד" למתקפת המחץ
השוצפת ולריאקציה הטבעית של ההורמונים.
ופרט לחרדים, עטלפים ועיוורים,
רוב הגברים נאלץ להיאנס בכל יום...
לצפות בנשים מפתות המביטות עליהם מכל פינה אפשרית של החיים.
כי מכל ערוץ אפשרי, מכל מגזין שוצף,
ניבט לו ציץ,
רגליים,
או ישבן מתחצף.

הכפייה

לאן שגבר ילך, אנה יפנה - ופני אשת פיתוי עומדים מולו כופים
עליו את יופייה, חינה, תכשיטיה ומידותיה הנאות...  
במטרה להדיח אותו לרכוש ולקנות,
בכסף מזומן או באשראי לשנים ארוכות.

מאז ימי רחב

השליטה הבלעדית של הנשים במלאכת הפיתוי, היא מקדמת דנא,
אבל לאחרונה היא מחטיאה את יעודה. ומדיחה במכוון לכזב... המשקר
את הבינה.
שהרי עם פרוץ עידן הפוסט. החלו הבולדוזריות פמיניסטיות להציג
את הגברים כחרמנים שאינם עומדים בפיתוי,
כאלו שיצרם אילץ אותם כך סתם...
ולפתע יש מאין...
הגברים מחליפים עורם וכופים על נשים תאוותנות של חזירים.

התוצאות לא מאחרות להגיע

האלימות במשפחה גוברת. האלימות נגד נשים עברה את הרף ממנו
מתעלמים. פמיניסטיות דוחפות לחוקק חוקים המגבילים את הגברים
ותוחמים אותם עם הבהמות שאותם מכנים סוטים.
וככל שהחוקים מחמירים,
מפלס האלימות רק מרקיע שחקים.
בכל יום אישה נאנסת בכוח.
בכל יום אישה מוכה עז זוב דם. ואפילו נהרגת מפאת כבודם.

תוצאות פיתוי ייתר

אבל... אף פעם!
אף לא פעם אחת. לא נשמע קולן של הביצ'יות הפמיניסטיות אומרות
לאחיותיהן להניח ולאפסן את תותח הפיתוי,
שאולי הוא זה הגורם לגבר לאבד את הכבוד העצמי שלו.
ולהתנהג כמנוול ירוי.

גם אתה ברוטוס

אפילו הפמיניסטיות המתונות, מסרבות להכיר בתוצאות הגירוי.
ולהניח את נשק השידול, כתנאי ראשוני להפסקת התעמולה המדיחה
גברים לאבד את שפיותם על מזבח התאווה.

ולא רק זאת,
אלא שכולן טוענות בעקביות כי פיתוי הוא הליך חוקי.

ועל הגברים מוטלת אחריות לכבוש את הייצר.
לא משנה אם הם פותו במקסם שווא, כצאן ועדר,
או ריבון שלהבת ושרביט כישוף,
צווה על חידוד להצדיע זקוף.

                                 

ולהלן מבית מדרשן, צרור המלצות לגברים וחוות דעת להודיע:

מחובתם לנטרל את החוש שהותקף, באינוס כוח של שכנוע רב,
להתגבר מעשה פלאים, רצוי מקלחת קרה ומים זורמים. להתמודד עם
הסבל באיפוק בריטי משמים. לעצום עיניים בכאילו לא רואים.
ואוחצ'ות מהדרות עם רשויות של ערים, מזמינות בשריקה להתחיל
להפנים  שהיפוך לוליינים זה בריא גם טעים.

ובגנים עצמאיים של סאונות שרים,  
דרור יקרא לגילוחי ישבנים.


כך לנשים הזכות להבעיר ללבות ולהצית את אש התשוקה,
ללא התנגדות או תסמיני מצוקה.
לבנות חווה נשאר באמתחת,
עוצמה לנצל חולשה, בהליך של פיתוי מהתחת.  
לאנוס גברים, בתופת תשוקתם לחמוד, אבל חלילה להעז לקחת.


רצחת וגם ירשת

והן תזעקנה חמס כאשר גבר חסר בינה יאכוף בכוח זרועו את רצונו
כשהוא מסומם מהתנייתו להערצת גופה של אישה כאובייקט מושא
תשוקה.

ועדיין... נשים מתעקשות להמשיך ולתפוס בעלות בלעדית על מלאכת
הפיתוי. הן אינן חוששות או מודעות כי כאשר משליכים מלכודת רשת
בים רחב ידיים, עלולים ללכוד גם כרישים ולאלו יש שיניים.

ולא ניתן לעצור באחת את תעשיית הפיתוי שבה שותפים גברים לצד
נשים. זו מערכת משומנת להפליא של תעשיות ותעשיינים החובקים
עולם במטרה לפתות אותנו לרכוש בכסף. על מנת להרוויח הון.


סרסרות פדופילית חוקית

ניקח לדוגמא את ענף תחרויות היופי, שהוא אובייקטיביזציה של גוף
האישה והצגתו לעין כל, בטקס שרובו ככולו נחשב לפולחן. ומטרתו
היחידה היא סגידה ליופי נשי והערצה של גוף אישה חטוב.

לא רק זאת, אלא שבתחרויות היופי הללו נקבעים הסטנדרטים
המחמירים כיצד צריך ליופי נשי להראות, שעל פיו יישק דבר.

כתוצאה מכך נערות בעולם מחקות את "המוצר המוגמר" שבדרך כלל הוא
רזה, שדוף ופניו האנורקסיות מועדות לקריירה נפלאה כ"קולב" באחד
מסוכנויות השיווק החובקות עולם.

כי עם הזכייה בתואר הנכסף מושא תשוקתן של רבות כולל סגניות.
יגיעו גם "סרסורי" האמרגנות ויחתימו את המושלמת מכל, על חוזה
עבודה בה היא נערה/אובייקט תידרש להציע מרכולתה בגופה המושלם
קבל כל עם.

וכך לאחר שהדוגמנית הפוטנציאלית עברה לידי האמרגן/סרסור שלה,
הוא יכול לשווק אותה לכל דכפין כסחורה העוברת לסוחר ולקבל
בתמורה כסף, הרבה כסף שהוא יחלוק עם האובייקט שמשמש על תקן
"גוף נערי להשכרה" וגם למכירה.

אובייקטיביזציה גלויה

כל הפעילות הזו היא חוקית למהדרין. ורובה של אוכלוסיית הצעירות
ברחבי העולם שואפת, הן בגלוי והן בסתרי לבבן להיות מפורסמת
כאובייקט הנ"ל.
לנקר את עיניים בגזרה מושלמת.
ללכת בעירום סמוי,
ובבגדים שיותר מאשר הם מכסים, הם ממש מגלים!

וזה נחשב לקנטור! שהרי כל מה שמוצג לנו זה גוף כ"אובייקט".
בכך מגרים ומחנכים לא רק את הגברים, אלא את ציבור הילדות לשאוף
ולהשתוקק להיות דומה. כך נוטעים בהן את הערגה ולהפוך לאובייקט
במסחור ישיר של גופן.

כתוצאה נלוות, נשים בוגרות נאנסות בכוחה של ההשאה לערוך דיאטה
כל החיים, לקנות איפור שעולה הון ואלפים. לערוך מגוון של
ניתוחים פלסטיים על מנת להשיל עודפים. או להוסיף נתחים שנדמה
כי חסרים.

וזו התגרות מכוונת בכל בני האנוש, המשדרת מסר אחד של שיסוי
הדעת ופיתוי מכוון לומר:

אני האובייקט מושלם. עשו כמוני זה מנהג בני אדם!


מסחר בנשים קטינות

בנוסף לגניבת הדעת המתבצעת בגלוי, מטרה נוספת יש להצגת קרקס
זו, המופע שבו מתהלכות עירומות למחצה פרגיות צעירות וחטובות
בכלוב מזהב.

האירוע המתוקשר מדלת אל דלת, המלווה בתרועות חצוצרה ובאורות
זרקורים מסמאים, נועד כדי לגייס עוד פרגיות לפעוטון הפדופילי
הסוחר, מוכר ומסרסר בינוקות רכות בשנים, ילדות קטנות שאת זהותן
תוקפים באשליה שהגוף שלהן יכול לשמש מכרה של יהלומים.

וזאת מבלי לומר להן שתהילתן קצרת ימים, כנעורים עצמם. הן
תנצנצנה כגחליליות לאור מדורת הליל ובעלות השחר תעלמנה באין.

פועל יוצא, הן נאנסות לשמש דוגמניות כלי שרת בידי בעלי ההון.
בבגרותן הן כבר מכורות לתכשירי הקוסמטיקה, לבגדי היוקרה
ולניתוחים פלסטיים שיתנו להן את אשליית מתיחת עור, כי הן עדיין
צעירות. ואין בחינם אלא בתמורה לכסף מזומן או לאשראי מדויק
במכוון.