ביום,
אני רוצה עיניים
כדי שאראה את הצל
רודף אחריי.
ובלילה,
אתה משתרע
בתוך שמיכת פוך
מלטף דמעה שנבלה
ואתה מול הקירות
לא מפסיק לבהות
אולי זה זמן לך לראות
פה הכל בועות
אתה נאנח
על עץ נטול עלים
ומסביב, דממה המצויה בשנתה
חוץ מציפור מתה ששרויה לידך,
בעין פתוחה, כאשר גרונה שסוע
ואצל אחת מענפיה
דם קר מלטף בעדינות את שאר גופה,
וזוחל לתהום האדמה
ולפתע, שהכוכבים דוהים,
הירח מילל,
והנה, העלים שבים
אתה בנסיגה הביתה
והסתיו שב
הו, כמה חבל
שהם לא רואים,
השמש שבורה לרסיסים
רק חבל,
שבלילות,
נושרות לי הדמעות
מעיני הקפואות |
