|
עוד כותב לך כתבי אהבה
שלוחי רסן;
מפיתול של נייר מקומט מתאווה
אלייך שורה חסרת חן.
על חופי תשוקתך יוקד יומי ולילי
על מפתן פנייך מצחך הבלתי
אפשרי - מקמט עוד מבט
עוד הולך גופך ונחרט.
על חבלי צווארך עוד שדייך תולים
את עיני ממנורת הזגוגית
עטופת משעולים שמלתך חגיגית
וחוצת גורלות ושאריות אנשים.
כנזכר במרומך - תחתיתך כאחד
עקומים ימי מישורך הנכחד
שוב אתור את הים בספינת דייגים
בעוד את פתיון השרוי במצולות השנים. |
|
|
כבד את אביך,
כבד את אביך,
כבד את אביך...
נו, כוסאמק ערס,
אם הוא לא מוריד
ממני ת'מאכלת
אני קורע לו
ת'צורה!!!
מחשבות של בן
מקראי, שנייה
לפני נקודת מפנה
מפתיעה בטקסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.