דרקונית ענוגה / קפה על הים |
בשינויי האור
וחילופי המוסיקה
אנשים באו והלכו
עיוורים לקיומי
כעיוורוני לקיומם
אבל אני ישבתי עמוק בתוכי
וספרתי את הכאב העתיק של הגעגוע
במיתולוגיה הפרטית שלי
לעולם לא ישובו האלים
להלך בארץ
וכשחום הנשיקה האחרונה
יעזוב את שפתי אקום ואלך אל הים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|