בלו ריין / שיר פרידה |
כדי להכיל בו את כולכם,
וגם אם היה קצת צפוף
אהבתי כל אחד ואחת מכם.
ועכשיו כמו עץ,
המנסה בכל כוחו להשאיר את שורשיו באדמה,
אך לשווא,
חתיכות חתיכות מכם
נקרעות ממני.
הפצעים לעד ידממו
והצלקות כה עמוקות -
אך אלה ישאירו בלב שכל כך אהב אתכם
זכרונות
על ימים יפים יותר ויפים פחות,
אבל כאלה שיגרמו לי בלילה חשוך
לבכות...
בהאהבה לכל החברים שלי, שאולי כבר לא אראה יותר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|