האונות שלי במוח
רוקדות סטפס
על טרמפולינה גמישה במיוחד.

הרגש מקפץ לו על לבי
כאילו מועך אשכולות ענבים.

ציפור נפשי
עייפה ומותשת,
חיה המחוברת למכונת הנשמה.

ואני,אני נמצא בתא בית סוהר צר ומוזנח,
אבל הדלת פתוחה ואין סוהרים.

ואני יושב לי בתא ובחוץ כה נפלא.
השמיים כחולים והשמש זורחת.
ילדים משחקים בתופסת .

זוג אוהבים.
שני ליצנים.
מוכר בלונים.

ואני יושב לי בתא,
וגופי משותק.

ואני כל כך רוצה לצאת
כל כך רוצה לצאת.

רוצה.
ופשוט לא יוצא.
לא יוצא.