רפאל שהרבני / הגבעה |
שלי.
בסתיו היא שקטה, בחורף קרה, באביב היא פורחת ובקיץ צחיחה.
כן, זו הגבעה שלי, שם אני רק עם עצמי. יושב וכותב, נח וחושב,
הולך ותוהה עומד ובוהה.
זו הגבעה שלי, ואותה לי איש לא יקח. שם מוחי זורם, שם הוא גם
נח.
זו גבעתי בין פרחים ושדות, זו גבעתי,
גבעת הכלניות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|