[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נופר עדן
/
הייתי רוצה

חופש. אההה, כן, בטח. עם חופש כזה מי צריך לימודים... סבל, רק
סבל. החיים יפים, החיים בזבל. מישהו אי-פעם שם לב כמה פעמים
אנחנו אומרים את המשפטים האלה בחיים... וכן, את שניהם כל פעם,
איך שמתאים לנו לאותו הרגע. אז זה מוזר לשמוע מישהו אומר את
זה, אבל כן, שהחופש הזה ייגמר כבר. עלק חופש גדול, אני כבר
מחכה בקוצר רוח לחזור לפנימייה, שמה החיים לא יותר מידי
מסובכים, שמה יש לי את כל מה שאני צריכה. לא יותר מידי, אבל
אני מסתפקת בזה. הייתי רוצה לחיות בסרט, או בסדרת ריאליטי. זה
נראה, שיש להם חיים, שאין לי, חיים שהייתי רוצה. הייתי רוצה,
שהזמן יעצור, שהכול פשוט יקפא במקום.

אף אחד לא יזוז. אף אחד גם לא ידע, שהזמן עצר, חוץ ממני. אז,
אז אני אוכל לעשות הכל. אני אלך לאהובי ואוכל להסתכל עליו כמה
שאני רוצה, בלי לפחד שהוא ישים לב. אני אוכל לנשק אותו ולחבק
אותו כמה שאני רוצה, בלי לפחד שהוא יתנגד לי. אני אוכל לאכול
בכמויות בלי לחשוב על הקלוריות, שאני מכניסה לגוף. אני אוכל
ללכת לילדה, שאני הכי שונאת בעולם, ולעשות את מה שרציתי לעשות
כבר יותר מידי זמן- להרביץ לה, עד שיכאבו לי הידיים והרגליים.
אני אוכל לשיר ולרקוד ולצרוח כמה שאני רוצה, בלי שיהיה לי אכפת
מאף אחד. או שיותר טוב מזה, הייתי רוצה להיות בלתי ניראית, או
לדעת מה אנשים חושבים. ככה הייתי יודעת בדיוק מה אנשים חושבים
עלי, או הייתי יודעת מי מרכל על מי. הייתי רוצה תמונה של אהובי
על הקיר שלי, של מה שהוא עושה ברגע זה ובכל זמן ביום, ככה אני
יכולה להשגיח עליו 24 שעות ביממה, להיות קרובה אליו כל היום.
הייתי רוצה להיות סופרוומן או רמבו, להציל את כל העולם, לעשות
הכל, לעוף, לא לפחד מכלום...

הייתי רוצה להיות שלמה עם מי שאני, הייתי רוצה להנות מכל רגע
בחיים בלי להתלונן על כלום. הייתי רוצה, שהחופש הזה ייגמר.
הייתי רוצה, שאמא ואבא לא יכעסו יותר.
הייתי רוצה לגרום לבן זונה, שירד עלי אתמול, לבלוע את המילים
שלו בחזרה. הייתי רוצה לחייך כשעצוב, לצחוק כשקר. הייתי
רוצה... יותר מידי דברים, שאני פשוט לא יכולה לקבל. הייתי רוצה
להפסיק לרצות דברים ולהסתפק במה שיש לי...

אז מה המוסר השכל מכל זה? חיים פעם אחת וצריך להשתדל להתלונן
פחות, לאהוב יותר ולהיות שלם עם עצמך ולהודות על כל רגע יפה
בחיים ולהנות מכל אחד כזה.
אז... המוטו שלי בחיים הוא:
"תעבוד, כאילו אתה לא זקוק לכסף,
תאהב, כאילו שאף פעם לא פגעו בך
ותרקוד, כאילו שאף אחד לא רואה אותך".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לרצוח ערבים זה
כמו לכתוב סלוגן
רק עם פחות
גופות ויותר
דם.




ברוך גולדשטיין
מסכם תקופה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/04 18:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נופר עדן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה