הדבר הראשון שנתקלתי בו כשנחתתי על האי של תושבי אי היה המחשב
שלהם, היה להם רק מקש אחד במקלדת, עליו היה כתוב "אי". מה פשר
הדבר? שאלתי אותם, והתשובה החד משמעית שנתקבלה הייתה "אי!"
מוזר היה לחשוב אבל מקש אחד במקלדת לא מאפשר הרבה, ובעוד אנו
מישראל צריכים להשתמש בקונטרול ואנטר תושבי אי מסתפקים במקש
אחד. לחצתי על המקש והוא רשם את המילה רבת המשמעות "אי".
גבר ללא חולצה כבן ארבעים ניגש אלי וקרא, "אי! אי! אי!" והגיש
לי ספל עם מיץ מלון לאות אירוח הזר. נראה שזהו המשקה האהוב על
תושבי האי "אי", וכן בוודאי שאר מיצים אקזוטיים היו אהובים
עליהם.
כשרציתי להזמין חדר במלון שאלתי תושב אחר של האי "אי" שהיה
בסביבה, איפה אוכל להזמין חדר במלון, והוא הניד בראשו לשלילה,
אמר "אי" והצביע לכיוון מלון ישן אשר מאוחר יותר גיליתי שהיה
מחובר לאינטרנט המיוחד של האי "אי". שילמתי סכום מטבעות "אי"
ונכנסתי לחדר מיספר "אי".
בחדר הייתה מיטה מוצעת, ארונית, שמיכות, כיסא ושולחן עם מחשב
המחובר לאינטרנט. הצצתי מהחלון של החדר שלי, שהיה בקומה "אי"
והבטתי החוצה. נער עם סקייט בורד וחולצה עליה היה כתוב "אי"
בגדול גלש בביצוע מקצועני לאורך הרחוב, ואם צרחה "אי! אי!" על
הילד שלה שבכה "אי! אי!", כי הארטיק שלו נפל והתלכלך. הבטתי על
הביניינים ברחוב "אי", ועל כיכר "אי" הגדולה.
מקום יפה, אמרתי לעצמי. שווה השתכנות של כמה שנים טובות בתנאי
שאלמד לתקשר טוב עם תושבי המקום.
לפני שהפעלתי את האינטרנט שבשפתם נקרא "אי" יצאתי ללובי לבקש
כוס מים מהגברת על הדלפק, הגברת הציעה לי תפריט משקאות בקריאת
"אי" נלהבת. "אי! אי! - אי!" אמרה הגברת והראתה באצבעה על משקה
מלון בתפריט. המשקה היה בחינם אז הזמנתי לעצמי משקה. הסתבר שיש
הרבה מלונים על האי עד שבמקומות מסויימים תושבי המקום אינם
יכולים שלא לפסוע בלי לדרוך עליהם, ולכן המשקה מוצע חינם
לתיירים. שתיתי כחמש כוסות מיץ מלון, הלכתי לשירותים, וכשיצאתי
משם ניגשתי למחשב והפעלתי אותו.
מערכת ווינדווס "אי", שנבנתה במיוחד עבור תושבי האי "אי", עלתה
בצליל "אי!" צורם.
לחצתי על החיבור לאינטרנט, ורציתי לכתוב סיפור רב משמעות באתר
של כותבי סיפורים.
נכנסתי לאתר, התחלתי לכתוב, וסיימתי.
לצערי המילה היחידה שהייתה על המיקלדת שלי הייתה "אי" והמחשבים
במקום לא תמכו במקלדות תוצרת אמריקה. ניסיתי להתאמץ, אולי בכל
זאת אוכל לכתוב סיפור רב משמעות, אך הבעייה הטכנית הקטנה
שליוותה אותי לא איפשרה לי יותר מלכתוב מילה אחת רבת משמעויות:
"אי".
התעצבנתי, הבטתי במדריך של השימוש במחשב, ההדרכה הייתה קצרה
ופשוטה, נכתב באותיות גדולות:
"אי!"
כאילו שזה יעזור, נהמתי וניגשתי אל הדלפק בלובי למטה, צעקתי על
הגיברת בדלפק: "אי! אי!" והיא חייכה אלי והגישה לי עוד מיץ
מלון, הייתי עצבני אבל שתיתי. היא כנראה לא הבינה אותי.
לבסוף, כדי לכתוב את הסיפור ניסיתי לפרוץ את המחשב ולנסות
לקודד בשפה בינרית, וללא הצלחה יתרה הוצגו על המסך שלי כמה
שורות מבולבלות של המילה "אי" והמחשב התקלקל.
משטרת האי "אי" נגשה אלי, השוטר צעק עלי: "אי", והכניס אותי
למעצר בכלא "אי" לעברות קלות.
לאחר יומיים השתחררתי משם, זועם על האירוח של תושבי האי, "אי".
יותר לא אסע לשם, חשבתי לעצמי ואדווח לשלטונות ישראל שאין מה
לחפש באי הזה, אלא אם אתה רוצה לכתוב סיפור רב משמעויות של
מילה אחת.
הסיפור אגב פורסם אך זכה לביקורות גרועות מכל מי שלא היה תושב
האי "אי" וכמובן מהביקורת הקדחתנית ורבת המשמעות "אי!" מצד אלו
שאכן דרו באותו האי הידוע לשמצה.
לאחר מכן חשבתי לעצמי באיזה אי כדאי לבקר עכשיו, אולי כדי לי
לנסות את האי שלפני עשרים אלף שנה היה מחובר כיבשת אחת לאי
"אי", אך התנתק ממנה עקב התפרצות געשית. הממ. יכול להיות רעיון
טוב.
וכך ארזתי את חפצי וטסתי לאי: "נטרנט" בתקווה למצוא רעיונות
לסיפור רב משמעויות חדש. |
