א. אפילו שחי נראים מושלמים
  כשמסתכלים עליהם מהצד
  לי הם ניראים ממש עלובים,
  ריקים ופאטתיים מעט.
  ליבי המדמם מלא געגוע
  לאהבה שפעם מילאה את כולו.
  הרגשות מפוברקים האנשים תעתוע
  והזמן ממשיך לעשות את שלו.

פזמון:  ברגע של חולשה אני נכנעת
         ללב שלי, שרוצה לאהוב.
         ואז בדיכאון אני שוב שוקעת
         כי אהובי מבקש לעזוב.
         ואני כמו גוזל נשרים
         שלעוף לא יודע,
         יושבת לבדי בקן
         וממשיכה אל העולם להתגעגע.

ב. שוב הגיע יום הדין
  ואני שוב עומדת מולו.
  קופאת מקור ביום חם של חמסין,
  והוא מתעלם וממשיך בשלו.
  הוא ממשיך לגרום לי בחילה
  כאילו אוכלות אותי מבפנים תולעים.
  הוא מציע לי להתחיל איתו מהתחלה,
  להפסיק לפחד ולהכנע פינוקים.

ג. אני חושבת עוד פעם על מה שהציע,
  זה ניראה לי חשוד, אבל בא מהלב.
  מקווה שמחשבה רבה הוא השקיע
  לפני שאמר שהוא בי מתאהב.
  אני קצת נבוכה, ובכלל לא יודעת,
  מה צופה העתיד בשביל שנינו יחדיו.
  בחומו של הקיץ אני משתגעת,
  מפחדת שכבר לא נהיה ביחד בסתיו.