[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמא עטפה אותי בשמיכה רכה כמו התחלה
והביאה אותי משערי צדק למחנה יהודה.
גדלתי בין גבעות גבוהות של פירות , ממתקים, תבלינים,
עלים ירוקים, אינסוף דגים מתים וחיים.
מול הבית היה איש שסידר אותיות ברזל במגשים כחולים
והיה נותן לי להריח את המילים.
לפעמים הלכתי עד לאקליפטוס שעמד בפינת שני רחובות,
שאת סופו אי אפשר היה לראות כי דיבר עם עננים-
אבל הוא הרשה לי לחבק אותו, מצמיח בי ליטופים.
הייתי מתעוררת לקולות שחרית בארמית, ערבית, פרסית
בניחוח  טחון, חום, שהגיע מהחנות של בשקביץ מעבר לכביש.
אבא היה מסמן את המנחה אחרי העבודה בבנק הלאומי
בעשן "טיים" ואדי קפה שחור כל כך, מתוק כל כך.
בערבית, התערבבו שירי הערש של אמא בעגבניות מלמיליאן, אבטיחים
על הסכין והבטחה שנשמעה בעיניים הולכות ונסגרות:
"סוף היום! הכול בזול! סוף היום!".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המסקנה הנדרשת
מהמצב הקיים הוא
שצריך לקיים
יחסי מין
בדחיפות יתרה

- אדולף עושה
הסבה ומנסה
להישמע חכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/8/04 22:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בת-שבע דורי-קרלייה

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה