אילו ידעתי את כל המילים
כולן,
בשפתי
הייתי רוקם לתוכן
אינספור רקמות נפשי

הייתי משיט אותן כסירות מפרש
באינסוף גלי חופיי

כגלגלי הצלה נאחז בהן  
בסערותיי

הייתי מהלך עימן בשבילי כתרמיל,
כמקל כמשקפת
בונה איתן גשר להביט תהומותיי
ללא תחתית
- מצלם בהן כמצלמת וידיו דיגיטלית
מסעי בנופי חיי
שקיעותיי
זריחותיי

הן היו לי ידידת נפש כה קרובה
קולטת בכל עת אינספור מיתרי נבל פסנתר
גיטרה וכינור
שמנגנים בי יחדיו קונצרט חיים
חי
- וכותבת לו מילים

יכולתי לדאות איתן אל פסגות הגיגים מוארות
באור חדש
זך
צופות לשמי הנצח
לגעת בהן
לגעת באור
לגעת בזוך
לנסוק עימן מעלה מעלה לאינסוף
ולשוב איתן
לכתוב
הוויתי

ושפתי כה דלה
כה דלה,
כנער שבידיו גוש פחם מול חומה לבנה
בחשיכה,
כמי שבכל לבו ומאודו רוצה לכתוב מכתב לאהובתו
ומעולם לא למד
קרוא וכתוב


    שנה ברוכה ופוריה לכולכם