|
שירת העריות2 - הלילה שהעז
והלילה ההוא העז
להפוך אותנו למה שהיינו רק
רמוזים בלילות קודמים.
ולא היינו מורגלים בהם
במחשבות שעשינו למעשים,
המובאים כבר מדומיינים. ולא -
רק בגילויים, לא רק הבשרים,
כלומר בניין הגן, דרך-סחוס, חלב גידים
כי יראנו ממש מפנינו, ופחדנו משאר דמינו
שעשו אותנו דומים, במעמקינו ובגבהים.
אלא שצרובים היינו בנשמתנו
והמהויות של אהבת-דודים המוכרחות,
הגדילו לעשות את הלילות הבאים
שיפערו בנו פערים, שיהפכו
את עורנו על פיו, ונאספו
לסימן כאות בבשר-נפשנו
שהיה בעוכרינו יפה.
שורה 7: בגילויים = קמץ מתחת ל"יוד"
עוד מ"שירי מרתף":
108) שירת העריות 1 - כל היופי הזה
http://stage.co.il/Stories/366720 |
|
|
"אני מבין שעל
תנאים סוציאליים
אין מה
לדבר..."
מ. מוסקוביץ',
יהודי ריאלי,
אושוויץ 1942 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.