סיימתי מסע בארץ חרבה
טעמתי מרור בלב וגופי בצרור
הארס פעפע בגופי בלי יכולת לעצור

פגעתי באישה גדולה וחלשה
על נפשה התחננה בלי בושה
לא ידעתי מה לעשות בראשה
רציתי  לעזור לה להביא לקבורות הכחשה


נכנסתי לשדי מקושי חייה
אצילים נפילים נטפי  דם כחלחלים
אותה בלילה מחללים ביצועי טללים

הבטתי הפניה הנאות כל כך שסועות
עניים חסרות תקווה מלאות עקבה
כבר הגיע לסוף העולם, אך רק לא לקרבה

המזור והמרפא רק ממך נצפה
כשהיא עליך קללה לעולם
באה ברכתה שתושלם

אין אדם זוכה לצוננים בלי רותחים בקנים
בכל קוץ מסתתרים שושנים