|
עד לא מזמן האשמתי את הערפל בשעות הבוקר,
הייתי בטוח שהוא זה שמונע ממני למצוא אותך.
אחרי זה האשמתי את הגשם, שעקבותייך נמחקים בגללו.
היום אני מבין שזה אני.
זה אני שבורא את הערפל
זה אני שמוריד את הגשם על כל סימן עקב שלך.
זה אני שעוצם את עיניי
מול רכבת במרוצה.
ואת ,
בוראת לך גשם?
בוראת לך ערפל?
בידיי מצאתי את הקו שלנו
בין כפלי הגבעות
ועד אז,
את
נסתרת מעיניי... |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.