שיר די ישן.
מלא זיופים, אבל לא היה לי כוח להקליט שוב.
תקשיבו וזהו.

נו, העיקר הכוונה, לא?

אה, כן, ומי שבאמת רוצה לדעת מה הסיפור, מוזמן לשאול ואני אשמח
לענות.

כשמשה מסתכל,
לי בעיניים שלי,
דרך חוט ארוך של טלפון,
אני רואה את הדמעות,
משה עצוב היום,
משה עצוב.

כשמשה מתפתל,
בין האמת למציאות,
דברים הכי פשוטים -
נופלים למקומות אחרים.
משה ישוב.

כשמשה מספר,
שרע לו רק כי רע לה יותר,
הקול שלו רועד.
אף פעם לא ראיתי משה כזה.

כשמשה מקלל,
סימן שקצת כואב לו בפנים.
אני פתאום מבין -
שרגש זה בכלל לא אני.

כשמשה מסתכל,
ישר אל העיניים שלי,
דרך חוט ארוך של טלפון,
אני רואה פתאום,
שמשה
לא פוחד מדמעות,
לא פוחד משטויות.

- הכל כל-כך קטן לי עכשיו,
ראיתי פעם משה מאוהב -

כשמשה מסתכל,
בעיניים עצומות,
אני רואה דמעות,
משה עצוב היום.