|
בימים שיש לי אהבה
אני גוועת ועוצרת נשימה
וממלאת את בדידותי
באשליה שאין כמותי
לא מבינה
הגוף סוער ומדכא את הנשמה
בשעות שקטות על הספה
אני יודעת שהיית בבואה
ולא עוד גבר למחר
אלא רק ילד מכוער
לא מבין מה
בגוף סוער ואין לא כלום בנשמה |
|
|
שינו לכם את
הסיסמה?...
נעלמה לכם
יצירה?...
נפלה עליכם
הנברשת של
הבמה?...
פאנטום הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.